רשמי מטאל מחתרתי מן העולם | מאת: יוסף בן עוז
כמן המשך לתנועת המרי האפלולית של הצלילים והמילים, חשבתי להביא בכפיי צלילים מן השוליים החרוכים של הקיום. להקות או רק אלבומים ואפילו שירים בודדים שהם הדים רועמים לאמנות אנדרגראונד בלתי מתפשרת. בעולם שחוגג מיינסטרים, ראוי שתהיה לפחות דלת אחת אל המחשכים. שתהיה הזדמנות לבקר שם לפעמים.
לפניכם, אם כן: לקט בלתי מאורגן של כמה מהיצירות היותר זנוחות בשוליים המוזיקליים. אני תקווה כי תמצאו אותן פטיש לקירות של זכוכית.
Abidetherein - The Dislocated And The Sisyphean Project
Black Metal | Damascus, Syria 2012
אבאיידת’ראין הם אולי אחד מהאקטים המלוטשים ביותר שמציע המטאל הסורי הקיצוני של המילניום החדש. ההרכב מחולל משהו שנשמע כמו בלאק מטאל / בלאקנד דת’ מהיר וממוכן עד פלצות המביא בכנפיו גם רגעים מרוממים של מלודיה שמיימית במיוחד. אבל אין לטעות: כמו מרבית האקטים הערביים של המטאל הקיצוני, ההרכב הזה אינו מבקש לייצר בועת אסתטיקה מדושנת של אופל מתקתק, להיפך: הוא מבקש להמחיז את מעבה הגיהינום הסורי של המלחמה נטולת הרחמים שמתחוללת שם מזה 7 השנים האחרונות למעשה, ושכמעט ומוטטה את המדינה הסורית מיסודה. שם ההרכב לקוח מן הקוראן ומשמעותו כפולה: קסמו של גן העדן או אימת , הגיהינום - שניהם משמשים ללכידת המאמינים כך שהשימוש במונח הזה מסמן לטענת הלהקה את סלידתם העזה מכל דת.
ההרכב קיים כבר מאז 2010 אולם הוא הספיק להוציא אלבום יחיד באורך מלא וסינגל אחד, ששוחרר ב-2010 ומתייחס אל נוראות המהפכה המדממת של סוריה. מלאי בוז אל הדתות באשר הן ובמיוחד אל המשטר הסורי המתעמר באסירי השלטון שם, מוקדש הסינגל הוא כולו אל מערבולות הגיהינום שעוברות על אסירי המשטר שם.
היצירה הזו מציעה למאזין כ-11 וחצי דקות של טירוף משולל מעצורים של מטאל מכוסח אך מהוקצע להפליא. בתוך המלל האינטליגנטי למדי של הסינגל משולב גם קטע בערבית משנת 1922 (השיר כולו באנגלית למעשה זולת הקטע הזה), שנכתב ע””י נג’יב אל ראייס - עיתונאי סורי בשנת 1922. כל החומרים עליו הם בערבית וזכרוני הבוגדני מסרב להשיבני אל השפה ההיא שידעתי אותה טוב יותר בימי נעורי, ולכן הבצר ממני לספר עליו הרבה, אבל נראה שהותיר חותם על הרוח של המרד הסורי כבר אז. הקטע עצמו מעורר השראה ומהווה מעין שירה חתום על אסירי המשטר.
ההרכב הוא מעולה ביותר ומומלץ בחום רב למחפשים אחר מטאל חקיצוני העשוי כהלכה אך שאינו מוותר על איכותו בדרך בעבור הפקה טובה.
Slumpark Correctional - Thrash of the Orient
Thrash Metal | Lattakia, Syria 2008
הרכב עלום זה, המגיח אל העולם מלטאקיה-סוריה, מייצר ת’ראש מטאל המרפרר חזק לריפים אולדסקוליים של פאנק. מדובר בהרכב שכמות הצפיות בקליפיו היוטיוביים טרם חצו את החד-ספרתי בימים הראשונים שאני נתקלתי בו. ועם זאת, מה רבה היא המבוכה אל נוכח הפער בין החשיפה לבין האיכות: מדובר בהרכב פצצתי שעושה ת’ראש כמו שת’ראש צריך להיות. פשוט וכך. מרבית המלל עוסק במישרין בנושאים פוליטיים (רוב המטאל הסורי הוא כזה, המלחמה עושה את שלה כנראה) אבל גם הנושאים חברתיים. נכון לימי כתיבת מילים אלו ההרכב עבר לסטאטוס לא ברור של המתנה, אבל הנסיבות הארציות הקיימות במרחב הסורי הן כאלו שבעיות קיום מוזיקלי הן מילולית בעיות של חיים ומוות עבור הרכבים לא מעטים שם.
ההרכב הוציא עד עתה 3 אי-פי’ז ודמו יחיד. השיר המובא כאן לקוח מן היצירה האחרונה שלהם שיצאה ב-2008.
הרכב מוכשר ביותר, עושה ת’ראש מטאל נהדר, בלתי חומל ודיי חזק מוזיקלית. מומלץ.
Forgotten Sunrise - Willand
Industrial-Dark Eelectronics | Talin, Estonia 2007
דברים נעדרי הגדרה ברורה הם פוטנציאל למוזיקה מצויינת. הסיבה היא שהגדרות הן סממן של התאבנות בכל הנוגע לאמנות. זה לא אומר שכל רפש המתחזה לאוונגארד יכול ליטול את הכתר, אבל פוטנציאל יש. את ‘זריחה נשכחת’ גיליתי בעותק פיזי לראשונה אצל הוצאת Total Rust האגדיים שהלכה אל מותה בירייה לאחר שהבעלים והאיש שמאחורי הלייבל הנהדר ההוא החליט לחסל את כל ענייניו המטאליים ולפרוש מן העולם הזה לחלוטין. הדיסקוגס של הלייבל ההוא, היה עבורי התקליטייה שהחליפה לי את מה שפעם היה חנויות הדיסקים. הייתי מעלעל בקפידה, עובר כותר-כותר, מחפש אחרי הצליל של המחר.
מדובר בהרכב אסטוני נהדר שעושה משהו שהכי קרוב להגדרה שלו הוא סוג של דארק אלקטרוניקס בואכה אינדאסטריאל. מבין הסוגות הנושקות למטאל, האינדאסטריאל מציע משהו שהוא בעיני ייחודי: האפשרות לתרגם תחושת התעלות דרך הכלים הכי מלוכלכים שלעולם המודרני המשמים יש להציע כתחליף לחיים. חלק מתקתק מן החווייה של המטאל הוא המרד כנגד העובש המודרני, ואילו האלקטרוניקה היא מייצגתו הנאמנה ביותר. והנה, מגיע האינדאסטריאל והופך את הכל על פניו ועושה מהזוהמה אור.
ההרכב הזה לא היה מוכר לי לפנים. מדובר בזוג אסטוני המגיח אלינו מן הבירה Tallin, ומפגיש מוזיקלית בין בין כמה קטבים מעניינים למדי. היו שהשוו את המפגש הזה ל-Dead Can Dance, Katatonia, Celtic Frost, David Lynch & Clock DVA. בשורה התחתונה זוהי מוזיקה עם טמפו אלקטרוני שבבסיסה היא כמו מארש צבאי כשהוא מסומפל בה בעת מכל הכיוונים בטריגרים שלוקחים אותך למקומות אחרים לחלוטין.
השיר האחרון באלבום “O”, הוא נהדר במיוחד והוא מציע מארש מונוטוני עם מלודיה מיימית במיוחד שכמו מהווה את אקורד הסיום המושלם ליצירה המיוחדת הזו. אם אתם מעוניינים לדאות מעל לקצף הגים של העולם המטאלי, ולנשום מעט את האוויר ל האינדאסטריאל - זו היצירה עבורכם.
Bleiburg - Way of Crosses
Martial-NeoFolk-Industrial | Croatia 2007
בלייבורג הינה עיירת גבול בחלקה הקרניתיאני של אוסטריה (מדרום) באזור המזרחי של האלפים. במאי 1945, לאחר תום מלחמת העולם הראשונה החלו כוחות הציר ובעלי בריתם הממוקמים באזורים הללו, לנדוד על פני היבשת בניסיונות להימלט מידיהם של כוחות פרטיזניים וכוחות הברית שחלקם עוד נלחמו.
בקרואטיה, ממשלת בובות פשיסיטית שתמכה בנאצים החליטה לעזוב מיידית ולהיכנע לבריטיים. אולם הבריטים דחו את הכניעה וחלק מהטורים האנושיים שם הוסבו במהלך כל אותו החודש ליוגוסלביה. אולם הכוחות ששהו ביוגוסלביה לא הסבו פנים מאירות כל כך לטורי האנשים הללו שמעורבים היו גם באזרחים רבים. האירועים זכו מאוחר יותר לכינויים כמו “הטבח של בלייבורג”, “הפשע של בלייבורג” וכו’ המתייחסים לטבח של עשרות אלפי משתפי הפעולה הללו עם הגרמנים. בקרואטיה, היחס למאורעות הללו היה שנוי במחלוקות משך עשרות שנים לאור שיוכם של הנטבחים למעצמות הציר. בקרואטיה, עד היום, יש המכנים את המאורעות בשם הקוד “דרך הצלבים”.
האלבום הזה, כמו אלבומי martial-industrial או ניאו-פולק רבים, נוגע במישרין בנושאים הכי טעונים ומורכבים בתוך הליבה המושתקת של הלאומיות האירופאית, במיוחד ככל שזה נוגע למלחמת העולם השנייה ולנאצים. היצירה שלפנינו יצאה לאור תחת הלייבל הקסום והנהדר ביותר The Eastern Front הממוקם (כמה אירוני?) בישראל. מדובר באלבום עשיר למדי, הן סגנונית והן לירית, המכיל קטעים שונים בתכלית בתוכו שביחד מצליחים לייצר ציור מלא רגש של אותה התקופה (למי שטורח להבין במה מדובר).
אוסף נהדר זה של קטעי ניאו פולק, קטעים אווירתיים, קטע אחד שהוא מעין הקלטה מחדש של שיר עממי קרואטי (?), וקטעי אינדאסטריאל מארשיים למדי הוא כמו צוהר לעולם שאיננו עוד. עולם בו בדלנות לאומית, שנאה, אהבה, תקווה ועוד, שימשו בו בשיאה של התקופה אולי החשוכה והמורכבת ביותר בהיסטוריה האנושית.
מומלץ בחום - כי כל ההוצאות של הלייבל The Eastern Front הן מומלצות בחום. וגם משום שעבודות מעין אלו הן תמיד מסקרנות עד לבלי קץ הן בגלל התוכן שלהן והן מוזיקלית.
Zuriaake | 葬尸湖 - Afterimage of Autumn | 弈秋
Black Metal | Ji'nan, Shandong Province, China 2007
אחת ההפתעות הקסומות ביותר שזכיתי להכיר מסין ואחת הסיבות העיקריות שהעניין שלי במזרח הרחוק ובכל מה שיש לו להציע בגזרת המטאל הקיצוני עלה אצלי משמעותית. דומה שלפני ההרכב הזה לא התעניינתי כ”כ במזרח הרחוק ובמה שיש לו להציע, זולת אולי ההרכבים המאוד בולטים כדוגמת Sigh הנהדרים ואחרים.
צוריאקי (אם אני כותב זאת נכון מבחינה פונטית) הוא שמה הרשמי של הלהקה המופלאה הזו המגיעה אלינו מג’ינאן שבמחוז שאנדונג שבסין. שמה אמרנו? התכווננו לשם הרשמי שאפשר לתרגם לפונטיקה לטינית. השם המקורי הינו בפיאנינית ומשמעו בגדול - אגם הגופות הקבורות.
הלהקה היא כל כולה אסתטיקה ומוזיקה העשוייה בכלים מסורתיים עתיקים מהתרבות הסינית הענפה והעשירה, המתורגמים לתוך תשתית בלאק מטאל מלודי שבה בעת מתפוצץ ואפל במיוחד. לסינים תפיסה מיוחדת משלהם לגבי העולם והטבע, תפיסה מעט שונה מהנהוג במדינות האירופאיות. הטבע נתפס בסין כסוג של ‘בלתי ידוע, בעל נפש ורצון, אינסופי מקיף כל ובה בעת גם אדיש לגורל האדם וגם נענה לגבורה ותעוזה’. עמדה זו שהיא זן ייחודי של פאנתאיזם-חיי שכזה, היא הרקע התרבותי ליצירה הזו.
הלהקה קיימת מאז 2005 וזהו אלבומה הראשון המלא (עד כה יצאו שני אלבומים באורך מלא בלבד). המלודיות של הן מסע פנטסטי בעולם הטבע העשיר הן של הנפש והן של המרחבים העולמיים בהם יוצרים המוזיקאים של הלהקה את התוכן שלהם. מה שנשא מאוד חן בעיני בהאזנות החוזרות ונשנות ליצירה הזו היה שקטעי המלודיה השקטים בו אינם רק קטעי מעבר סרי טעם, והם מאוד לא בנאליים. הם מלאים רגש ומהווים כניסה ותשתית לשירים עצמם.
מי מחפש בלאק מטאל עתיר אמוציות, נשגב ומלא עושר מלודי ובה בעת חורך ובלתי מתפשר וגם יפהפה עד מאוד, זו הלהקה בשבילו. הארומה הסרה והמרוחקת של התרבות הבלתי מוכרת הזו למרביתנו אף היא מהווה נקודת משקל רבת עוצמה בהאזנה ליצירה הזו. שוו ביותר.