רְשִׁימ֥וֹת־תֹּ֖הוּ

הוא מגזין עומק ומחשבה העוסק בכל עולם התוכן, הרגש והשכל של סוגות מוזיקליות מהקצוות החשוכים של המטאל, הפאנק, האינדאסטריאל, הניאו פולק ועוד. מגזין שמתבונן בעומק השוליים של הנפשות והתרבויות שלנו ונוגע בתחתיות באר. אנחנו קבוצה שמגיעה מתוך העולם האמנותי הזה של סוף הסקאלה והרואה את עצמה כהנבטה לתרבות יוצרת, בועטת ומקורית בארץ.

*

רְשִׁימ֥וֹת־תֹּ֖הוּ הוא מגזין בעברית כי זה החזון שלנו: במת עומק לכתוב מעליה את כל מה שאפשר לדמיין כששומעים את המילים היומרניות: תרבות שוליים - מטאל - מחשבה.

וגם, רְשִׁימ֥וֹת־תֹּ֖הוּ הוא קצת שונה: זהו בעיקרו ובליבו מגזין עומק ומחשבה. פחות נתמקד כאן בחדשות; במה עדכני ומתעדכן; ברכילות ובכל מה שהייפ; כן ניתן כאן זוויות אחרות על עולם התוכן העשיר הזה.

לצידו של הסטנדרט החדשותי והמקובל (שמכובד וטוב בזכות עצמו) אנחנו מבקשים להעמיד במה איכותית שצוללת למעמקים. פלטפורמת עומק המבקשת לעשות הפסקה ממירוץ ההייפ המהולל ולתת מרחב ביטוי לתנועות הנפש, לתרבויות ולשריטות המתחוללות בתוך ומתוך המטאל וכל תרבות השוליים הן המקומית והן העולמית. פה, מעניקים לכם הכותבים שלנו מאמרי עומק וביקורות אלבומים בלתי סטנדרטיות. במה שתעורר מחשבה ומאמרים בלתי שגרתיים. בתוך עולם שמתנהל בקצוות מיינסטרימיות של שיא הרגש: או שהכל יופי טופי או שהכל נוראי, אנחנו מבקשים להציב מראה של מורכבות. של סיבוכיות. של אפור ושחור ולבן. של קלטות דמו באיכות מקלט שמחזיקות בתוכן חומר שהוא פצצת אטום. של התנסויות מטאליסטיות שפורצות דרך. של ראיונות עם הרכבים ושיחות על התכנים שמעבר לבנאלי.

ולעשות את זה בלי התחכמויות שיווקיות או מחויבות לכלום זולת מה שמהלך לנו בלב ובנפש.

לכתוב על זרמי המעמקים והתכנים, על נקודות מבט מעניינות, ביקורות אלבומים שאינן משתפות אותנו בהיסטוריה של הסולן והמי והמה של הלהקה אלא בחוויית ההאזנה עצמה, בתרבות שממנה צמחה היצירה הזו ובהשפעותיה. בניסיונות ללכוד את העומק. את השורשים של המרקחה הזאת שעושה אותנו כולנו למן נושאי סוד המתהלכים להם בעולם כאנשים רגילים ברחובות משעממים ומרגישים נרעשים מבפנים. לכתוב אמנות מהצד השבור של המציאות ולא להתנצל על זה.

המגזין הזה הוא מסע של ממש. זהו רכב האש שלנו שעליו ננסה להפיח חיים בחורבות המתקתקות של המטאל ותרבות השוליים על כל גווניה ותנועותיה: אמנות ויזואלית, שירה, כתיבה יוצרת, מוסיקה, ספרות, קולנוע, כנסים, הרצאות, פורומים וכל פיסה מקומטת אחרת שתבקע מתוך ליבנו ותעצים את כל זה.


הסיפור שלנו

פברואר 2015. בערך. ממש אבל ממש לא זוכר מה התאריך המדויק. עוד ערב שבו היוטיוב מכתיב לי המלצות ש"אני וודאי אוהב" ואני זורם איתו ומתבזבז בין פוסטים משעממים למכביר שלפייסבוק החביב יש להציע לי. בקרבת השעה 22:00 עולה מולי צ'אט של חבר קרוב שהוא ואני נהנים להחליף אמירות חדות ובוטות ו/או דעות מלומדות בעיני עצמנו על כל מה שקשור למטאל ולתרבות שסביבו.

אני רוצה להציע לך לעשות איתי מגזין.

הוא אומר לי את זה ככה ובלי שום התראה או אזהרה מוקדמת.

מגזין?

כן. אחד שחור ואפלולי יותר.

משהו בעברית, אני חושב בקול רם (או במקרה הזה בכתיב רם).

כן, בהחלט.

אבל בחיים כמו שבחיים - לא פעם מה שהלב חושק הזמן עושק. והרעיון שלנו התגלגל בין שיחות ופוסטים סמויים למחצה או שלא עוד כמה חודשים. לאט לאט, החלטתי לקחת את הנושא הזה כבייבי שלי. התאהבתי קצת. ברעיון הזה להזריק לשאננות המתקתקה של הישראליות שלנו קצת מערבולות של עשן שחור. קצת ממשהו אחר ושרוט.

מרץ עד מאי 2015. אני מתחיל לאסוף כותבים. כמו איזה גנב בחשיכה אני מטייל במרחבי הפייסבוק ותר אחרי מכורי כתיבה שורטת. קבוצות של מטאל, פרופילים אישיים, הכל מוקרב על מזבח החיפושים. והסכין חותכת בבשר החי ואני מלקט אותם כמו איזה איש ביון ממולח, מכין תיק ללכוד ברשת. מתוך כעשרים שנענו למודעותי אני בקושי נשאר עם ארבעה. אנחנו הולכים על איכות ממילא, אני אומר לעצמי. איכות זה עניין של בודדים. לא השתכנעתי אבל הניסיון עודד אותי, למה שזה היה שווה.

5 מאי 2015. יום או יומיים לפני כן מתגלגלת אלי קישורית מעניינת של אחת עינבר קסבי. מעצבת. נכנס לפורטפוליו שלה כי המגזין יושב לי על הלב ולפחות בוא נבדוק. איך אומרים להחסיר פעימה בעברית? אז כזה. מפה לשם מצאתי את עצמי עורך סקיצות עם עינבר על קפה הפוך ועל חלומות להיות אתר מטורלל שכזה. וזה קורה.

תמונות מתחילות לזרום אלי. נשימות נעתקות מפה ומשם. שוב מודעות לפייס, שוב מנסה לדוג. מאמרים מתחילים לקלוח. עבודת עריכה. יש, יש מספיק. אולי מספיק כדי להתחיל?

אולי.

 

פעימות לב ראשונות

6 נובמבר 2015. עולה דף הפייסבוק של המגזין. והנה, אנחנו מתחילים לנשום.

תנו לחושך לעלות, לאופל להבעיר.

השחורה שבמנגינות, את ליבנו תסעיר.

בואו איתנו אל הדבר הזה, נעשה אותו אחרת.

 

12 נובמבר 2015. האתר הזה יוצא מהרחם.

 

דור המייסדים

חברי רְשִׁימ֥וֹת־תֹּ֖הוּ הם:

יוסי בן עוז | מקים ובעלים

נועה קושניר-ארצי | מובילת תוכן (כתוב)

גבריאלה לצ'קו | מובילת תוכן (מדיה)

עינבר קסבי | שותפה ומעצבת-הבית

ירון שפונד | כותב

גל דסה | כותב

>>מאמרי אורח