חַיֵּי הַמַּחְשָׁבָה

חַיֵּי הַמַּחְשָׁבָה - שיר | מאת: אלון אשתר

חַיֵּי הַמַּחְשָׁבָה

בּוֹאוּ וְאַרְאֶה לָכֶם אֶת חַיֵּי הַמַּחְשָׁבָה.

בַּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ יֵשׁ רַכָּבוֹת יִהְיוּ גַּם גֶּטָאוֹת.

בַּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ יֵשׁ פְּרוּצוֹת יִהְיוּ גַּם קְדוֹשִׁים.

זוֹ לֹא אֵירוֹפָּה שֶׁמִּזְדַּקֶּנֶת. זֶה רַק הָקָטַרָקְט

עַל גְּלוּיוֹת הַתַּיָּרוּת.

הַיָּם אוֹתוֹ הַיָּם

הַדַּיָּגִים שְׁזוּפִים כִּבְעָבָר וּבְכָל זֹאת אֵינְכֶם

יְכוֹלִים לָדַעַת מָה הִשְׁתַּנָּה.

יֵשׁ שִׁעוּרִים שֶׁנִּתָּן לְהַנְחִיל רַק בָּאַלִּימוּת.

בַּמִּסְדְּרוֹנוֹת הַצּוֹדְקִים שֶׁל הֶעָבָר כָּל

זְוָעָה הוֹפֶכֶת לְמַלְכֹּדֶת תַּיָּרִים.

רַגְלֵי הָעֵץ שֶׁל הַשְּׁפִיּוּת כְּבָר חוֹרְקוֹת.

מָה שֶׁהָיָה עָפָר נִהְיָה אָדָם.

מָה שֶׁהָיָה אָדָם נִהְיָה רַעְיוֹן.

קְרָשִׁים וַאֲבוּקוֹת: בִּטּוּחַ נֶגֶד שְׂרֵפוֹת.

 

בּוֹאוּ וְאַרְאֶה לָכֶם אֶת חַיֵּי הַמִּשְׁאָלָה.

אַל תְּחַפְּשׂוּ תְּשׁוּבָה בַּשִּׁירָה.

יֵשׁ לָהּ רַק עָשָׁן שָׁבוּר וּמַרְאוֹת מְנֻגָּדוֹת

לְהַצִּיעַ לָכֶם

אוֹ כּוֹבַע וְסִיגַרְיָה שֶׁל שַׁאֲנַנּוּת.

הַזִּקְנָה מְטַפֶּסֶת בַּחֲדָרִים

מַתִּיזָה דְּיוֹ עַל כָּל מִשְׁטָח כְּתִיבָה

לְהַנְצִיחַ וְאָז לִהְיוֹת מְנֻצַּח.

מִתַּחַת לָטָפֵּט הַמִּתְקַלֵּף יֵשׁ רַק

יְשִׁימוֹן מַחְשָׁבָה: שֶׁאֵלָה הִיא עַזּוּת מֵצַח.

 

בּוֹא וְאַרְאֶה לֵךְ אֶת חַיֵּי הַמָּוֶת.

בַּקְבּוּק רֵיק וְיוֹתֵר מִדַּי מִמְּךָ.

בָּאוּלָם הַסָּמוּךְ זָר שׁוֹכֵב עִם הַפְּסַנְתֵּר

כְּמוֹ שֶׁלְּעוֹלָם לֹא תּוּכַל.

אַתָּה יוֹתֵר מִדַּי עֵר וּמַעֲרִיךְ

אֶת הַחֹכְמָה הַסָגְפָּנִית שֶׁלָּךְ

הַבְּטֵלָה בְּשִּׁשִּׁים.

חֲצַר הַגְּרוּטָאוֹת

הַמֶּלֶךְ הָעֵירֹם

הָצֵל מֵאֲחוֹרֵי הַדִּמּוּי

הַמַּיִם הַגּוֹוְעִים עַל שְׂפָתֶיךָ:

בָּרוּךְ הַבָּא אֶל חַיֵּי הַמַּחְשָׁבָה.